טיפול בחשיפה ממושכת PE

איך עובדת שיטת ה-PE?

​

העיקרון המרכזי של PE הוא לעזור למטופל להתמודד באופן הדרגתי ומבוקר עם הזיכרונות, המחשבות, הרגשות והמצבים שמעוררים בו חרדה וקשורים לאירוע הטראומטי.

לרוב, אנשים שחוו טראומה מפתחים דפוסי הימנעות (ממחשבות, מקומות, אנשים או פעילויות) בניסיון להגן על עצמם מהכאב והמצוקה.

הבעיה היא שהימנעות זו דווקא משמרת ומחזקת את ה-PTSD.

​

הטיפול ב-PE כולל שני מרכיבים עיקריים:

​

חשיפה בדמיון (Imaginal Exposure): במהלך המפגשים הטיפוליים, המטופל מתבקש לשחזר ולספר שוב ושוב את האירוע הטראומטי בפרטי פרטים, כאילו הוא חווה אותו ברגע זה (בזמן הווה).

המטפל מנחה את המטופל לעבור דרך כל החושים, המחשבות והרגשות שעלו במהלך האירוע.

המפגשים האלו לרוב מוקלטים, והמטופל מתבקש להאזין להקלטה בבית בין המפגשים.

המטרה היא לעבד את הזיכרון הטראומטי, להבין שהוא אינו מסכן יותר בהווה, וללמוד שהרגשות הקשים שמתעוררים ניתנים לנשיאה ויורדים בעוצמתם עם החשיפה החוזרת.

 

חשיפה במציאות (In Vivo Exposure): המטופל והמטפל בונים יחד "היררכיית פחדים" – רשימה של מצבים, מקומות או פעילויות בטוחים אך מעוררי חרדה שהמטופל נמנע מהם מאז הטראומה.

לאחר מכן, המטופל מתבקש להתמודד בהדרגה עם מצבים אלו במציאות, החל מהקל ביותר ועד הקשה ביותר.

המטרה היא ללמוד שגירויים אלו אינם באמת מסוכנים, ושתגובת החרדה פוחתת ככל שמתרגלים אליהם.

​

בנוסף לכך, הטיפול כולל גם:

הסברה פסיכולוגית (Psychoeducation): הסבר על PTSD, על הסימפטומים שלו ועל הרציונל שמאחורי שיטת הטיפול.

תרגול נשימה/הרגעה: לימוד ויישום של טכניקות נשימה להרגעה, המסייעות למטופל לווסת את החרדה בזמן החשיפה.

 

​

למה PE יעילה?

PE פועלת על פי העיקרון של התרגלות (Habituation) ועיבוד רגשי (Emotional Processing).

כשאנחנו נחשפים שוב ושוב ובאופן מבוקר למה שמפחיד אותנו (במקום להימנע), הגוף והמוח לומדים שהסכנה אינה קיימת, ותגובת החרדה פוחתת בהדרגה. הזיכרון הטראומטי עובר תהליך של "עיכול" והופך לזיכרון פחות מאיים ומשתק, והמטופל משיג תחושה מחודשת של שליטה על חייו.

 

השיטה פותחה על ידי פרופ' עדנה פואה מאוניברסיטת פנסילבניה, והוכחה במחקרים רבים כיעילה ביותר לטיפול ב-PTSD במגוון רחב של אוכלוסיות וסוגי טראומות (לדוגמה: נפגעי אלימות, תאונות, לחימה ועוד).